I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I
I

מובאות

"אני מאמין, למשל, שאם השליטים נקבעים בהטלת גורל, הרי יש לראות בכך דמוקרטיה, ואילו בחירות צריכות להיחשב אוליגרכיה". (אריסטו 384–322 לפנה"ס, פילוסוף יווני, מתוך "פוליטיקה", ספר רביעי).

"הצבעה באמצעות הטלת גורל היא טבעה של הדמוקרטיה, הצבעה באמצעות בחירה היא טבעה של האריסטוקרטיה". (מונטסקיה, "רוח החוקים", 1748)

"בכל הדמוקרטיות האמיתיות, השררה כוללת יתרונות כה מעטים, עד שהיא עול כבד מאוד, ואין זה מן הצדק להטילו על אדם זה ולא על אדם אחר. רק החוק לבדו יכול להטיל את העול על האדם שעלה בגורל". (רוסו, "האמנה החברתית", 1762/1947)

"הדמוקרטיות שלנו אינן מגינות על רוב האזרחים, אלא על האינטרסים ועל הפריווילגיות של האליטות. לכן אנחנו קוראים לכנס אספות אזרחים, כמו באתונה העתיקה, אספות שחבריהן ייקבעו בהגרלה". (קרולה רקטה, "המרד בהכחדה" / טגסאנצייגר 2/11/2019)

"שיטת ההגרלה מאפשרת תחלופה. זוהי שיטה נטולת אידיאולוגיה, בלתי-תלויה מבחינה כספית ובלתי ניתנת לתמרון לבחירת נציגים. היא מנוגדת למינויים פוליטיים ולאליטות". (לאורה הואונקר, "הרשימה האלטרנטיבית" של ציריך, מרץ 2019)

אפשר גם לומר באופן ברור שבשיטת הסורטיציה, העניים שולטים. בשיטת הבחירות, העשירים בשלטון. זה עניין של סטטיסטיקה. אם העשירים יהיו אי-פעם רוב האוכלוסייה, יותר עשירים יעלו בגורל. אפשר גם להניח שמחצית מהאנשים שיעלו בגורל יהיו נשים.

ההיסטוריה של תהליך הסורטיציה

תהליך הסורטיציה לקבלת החלטות נזכר כבר בתנ"ך, למשל לשם חלוקת קרקעות. תהליך הסורטיציה היה מקובל אצל היוונים, במידה פחותה אצל הרומאים, ופעל גם בערי-מדינה שונות ובאזורים שונים בימי הביניים, עד אמצע המאה ה-19. הוא היה בשימוש בקבלת החלטות פוליטיות בדרגים שונים ובדרכים שונות. מניעת קיטוב בחברה ושמירה על כבוד האדם היו סיבות חשובות לשימוש בסורטיציה, אבל באופן בסיסי השיטה הבטיחה דמוקרטיה וצדק.

מה רע בבחירות אצלנו כיום?

תראו מי "נבחר" באופן "דמוקרטי" לאחרונה: דונלד טראמפ, ז'איר בולסונרו, בוריס ג'ונסון. ניצחו בעלי הפה הגדול ביותר והארנק השמן ביותר. לא מדובר כאן בקשיי בחירה, אלא בבחירת קשיים. אבל העם אמר את דברו, ויש לכבד זאת. ואולי בעצם לא? העם הרי נתון לחסדיהן של המפלגות ושל קבוצות אינטרסים שמציגות את מועמדיהן כמו האריסטוקרטיה בעבר או מריטוקרטיה בימינו. אחרי כן, הן יעשו הכול כדי להבטיח בחירה מחדש של אותם מועמדים, כדי לשמור על עמדות הכוח ועל מקורות ההכנסה. חוץ מזה, שיעור ההצבעה בבחירות הוא תמיד נמוך. רק מיעוט מצביע בדרך כלל. זוהי תולדה חמורה של האכזבה מהדמוקרטיה, מההצבעה ומהמפלגות.

האם הבחירות הן המשמעות העמוקה של הדמוקרטיה?

לא. בחירות מגבילות את הדמוקרטיה במקום לקדם אותה. מה אנחנו יכולים לעשות במקום להצביע? סורטיציה. שיטה בדוקה של דמוקרטיה אמיתית. אנחנו יכולים לחסוך מעצמנו מסעי בחירות יקרים, שערוריות וחיפוש קשה אחר מועמדים. לכל האנשים חייבת להיות הזדמנות להשתתף באופן ישיר בפוליטיקה. כיוון שכיום הכול קצת יותר מסובך ממה שהיה ביוון העתיקה, שילוב של בחירות וסורטיציה יהיה אפשרות טובה.